עלי דפנה/ ער אציל (Laurus nobilis)

& עלי דפנה/ ער אציל (Laurus nobilis)

מוצא העץ ירוק הוא מאסיה הקטנה ומשחר הצוויליזציה שימש בכל התרבויות העתיקות שפרחו באזור הים התיכון והסהר הפורה.

מוצא העץ ירוק הוא מאסיה הקטנה ומשחר הצוויליזציה שימש בכל התרבויות העתיקות שפרחו באזור הים התיכון והסהר הפורה. השם הלטיני laurus משמעו מפרץ ים והוא תרגום של המילה היוונית העתיקה daphne (מפרץ) על שם הנימפה דפנה. המילה nobilis פרושה: אציל.
השם העברי "ער" מקורו בתלמוד הבבלי מסכת גיטין ס"ט. שם נכתב ש"טרפא דערא" (עלי ער) טובים לטיפול בתולעי מעיים.
על פי האגדה היוונית אפולו כאשר עדין היה נער התפאר בפני קופידון שהוא מיטיב ממנו לקלוע בחץ וקשת. קופידון החליט ללמדו לקח מר וירה חץ אהבה באפולו וחץ שנאה בדפנה. אפולו התאהב בדפנה, אך היא שנאה אותו והשיבה פניו ריקם. אפולו המתוסכל רדף אחריה על פני הרים וגבעות, אך היא נסה מפניו כל עוד נפשה בה. כאשר אפולו היה קרוב לתפסה היא שלחה את תחנוניה לאלת האדמה וזו הפכה אותה לעץ. אפולו המתוסכל שם לראשו עלי דפני לזכר אהבתו שחמקה ממנו לעד.
הער נחשב לעץ קדוש בתרבויות שונות והקדמונים השתמשו בכל חלקיו הן לריפוי, והן לתיבול ושימור מזון. 
האשורים השתמשו בזרעי הער לריפוי עיניים, לטיפול בדרכי השתן ואת השורשים שרפו להפקת עשן לגירוש רוחות.
היוונים האמינו שהעץ מאפשר ראיית עתיד ועשו בו שימוש רב בטקסים דתיים בתוך המקדשים. כבר בזמנם רווחה האמונה ששתילת עץ ער קרוב לבית מגינה מפני רוחות רעות. החל מהמאה ה7 לפנה"ס אחת לארבע שנים נהגו לעטר את ראשי המנצחים בזרי דפנה על השגיהם בתחומי הפיסול, האתלטיקה ומרוצי הסוסים. מכאן הביטוי "נח על זרי דפנה". דיוסקורידס (מאה ראשונה לספ"ן) יחס לשימוש בער תכונות ריפוי רבות: חיזוק היכולת המנטאלית, בעיות נשימה, בעיות מפרקים, בעיות מעיים ועוד.
הרומאים נהגו לעטר את ראשם של בעלי מעמד, או תפקידים מרכזים בעלי הער ומצביעים שלחו זרי ער לקיסרים לאחר ניצחונות בקרב. הקיסר הרומאי טיבריוס (42 לפנה"ס- 37 לספ"ן) שהיה ידוע בחרדותיו נהג לישון מכוסה בעלי ער בלבד לגופו בעת סופות ברקים ורעמים. מחליפו הקיסר נרו (68-37 לספ"ן) היה יושב שעות מתחת לענפי הער כל אימת שפרצו מגפות בעיר רומא.
הרמב"ם כתב על מעלותיו בריפוי בעיות במערכת השתן: "הסמים המגירים את השתן הגרה חזקה כולם מחממים חימום חזק, כמו...גערא" (ער אציל). 
החומר הפעיל הוא שמן אתרי הנקרא חומצה לאורית lauric acid, ומשתמשים בצמח לשימוש חיצוני ופנימי חומרים נוספים הם לינאלול (נוגד חידקים, נוגד פטריות, נוגד טפילים, נוגד וירוסים), אלפא פינן (אנטי סרטני, אנטי דלקתי), אלפא טרפינאול (אלרגיה, אסתמה, מכייח, משפעל מיצי מרה) ומתיל אאוגנול (מרגיע, נרקוטי).

כאבים ראומטים: לעסות את המקומות הכואבים בשמן הער. יש לערבב 3-5 טיפות שמן אתרי של ער בכף שמן זית.

כאבי גב: כנ"ל.

כאבי אוזניים: לטפטף 3 טיפות שמן ער בכפית שמן זית ולטפטף אל תוך האוזן מספר פעמים.

עור קשה ומתקלף: לערבב 5- 3טיפות שמון ער על כף שמן נשא ולמרוח על העור פעם עד פעמיים ביום.

נשירת שיער: להרתיח חופן עלים בליטר מים למשך כדקה, כדי שהשמן האתרי לא יתנדף, לקרר ולחפוף את השיער במרתח.

הצטננות ושפעת: להרתיח חופן עלים בליטר מים כדקה. לכסות את הראש במגבת ולנשום את האדים כעשר דקות. לאחר מכן לשפוך את המרתח לתוך אמבטיה חמה ולהתרחץ כרבע שעה. לאחר מכן להכנס מתחת לסמיכות חמות כדי ליצור הזעה ספונטאנית. לאחר האמבטיה אסור להיחשף לרוח קרה, או מזג אוויר קריר, משום שכל נקבוביות העור פתוחות.

דלקת פרקים: לעשות מרתח של ער אציל, מרווה משולשת, טיון דביק ומרווה משולשת. לשפוך לאמבט חם ולהתרחץ כעשרים דקות.

עששת שיניים: לבשל חופן עלים בכוס מים כרבע שעה. לסנן את המרתח ולגרגר אותו בפה 3 -2 פעמים ביום עד השגת התוצאות הרצויות.

הרחקת חרקים : לפזר עלי ער טריים.

עור מגורה של תינוקות: לייבש עלים, לכתוש אותם עד דק ולפזר על העור.

נשירת שיער: לחפוף את השיער מספר פעמים בשבוע עם מרתח עלים.

למניעת ריח זיעה חריפה: להרתיח חופן עלי ער עד 10 דקות. לשפוך לאמבט חם ולהתרחץ כ עשרים דקות. לחזור על הפעולה 2 פעמים  בשבוע עד קבלת התוצאות הרצויות.

הגברת כוח הגברא: לשתות משרה מפירות הער מספר פעמים ביום.

שילשול בקרב תינוקות: להרתיח חופן עלים בליטר מים ל 5 דקות. לשפוך לאמבט ולרחוץ את התינוק במשך 10 דקות.

הקאות בקרב תינוקות : כנ"ל.

גירויי עור של תינוקות : לכתוש עלי ער עד דק ולפזר על העור.

סרטן: לשתות 2-3 כוסות ליום מרתח של עלי ער. היחס הוא כפית עלים על כוס מים.

טפילים במערכת העיכול: כנ"ל.

פצעי בגרות: להרתיח חופן עלים בכוס מים כ 10 דקות, לקרר ולנגב את הפנים במרתח פעמיים ביום עד לקבלת תוצאות.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר

1965 אנשים קראו ושיתפו עמוד זה. שתף עם חברים: &