ילדים חרדים

& ילדים חרדים

החרדה מעוררת את מערכת העצבים האוטונומית וגורמת לתופעות כמו, קצב-לב מוגבר, חיוורון, ליובש בפה ולהזעה מוגברת ועוד. ילדים ובני נוער עשויים לסבול מהפרעות שונות בדיוק כמו מבוגרים.

לאור התופעה ההולכת וגוברת של ילדים הפוחדים ללכת לבית הספר, ילדים המתקשרים להורים מספר רב של פעמים ומדוחים על כאבי ראש ובחילות. ילדים הנמנעים ללכת למפגשים חברתיים ופעילויות שונות, החלטנו לחקור את התופעה ופנינו לרונית נוימן פסיכותרפיסטית הוליסטית בעלת קליניקה בהוד השרון ושאלנו את דעתה.
 
הורים חשוב לדעת אם אתם מזהים שילדכם מתלונן על סימפטומים חוזרים של כאבים שונים בגוף כמו כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורות,שלשולים וכד' ללא סיבה רפואית, בכי, התקפי זעם, הימנעות והתנגדות ממצבים מעוררי פחד, פגיעה ברמת הביצוע והעשייה בבית- הספר  ואו הגעה לבית- הספר, קושי ביצירת קשרים ומערכות יחסים, סירוב להיפרד מבן משפחה כאשר הדבר הכרחי, פחד מאנשים או אירועים באופן מוגזם כמו גנבים חוטפים, תאונות וכו', בילוי זמן רב מדי יום בביצוע דברים באופן חוזר, חרדה מוגזמת מיכולותיו ואיכות מעשיו, סביר להניח שילדכם סובל מהפרעת חרדה. 

וראשית ננסה להבין מהי חרדה?
חרדה היא מצב רגשי בלתי נעים, המלווה בתחושה של סכנה מתקרבת ומאופיין בתגובות פיזיולוגיות נלוות. מעדיפים להשתמש במושג זה,  כאשר הגורם המאיים נוטה להיות עמום, בלתי מוחשי, בלתי ידוע ומערב את האגו.

החרדה מעוררת את מערכת העצבים האוטונומית וגורמת לתופעות כמו, קצב-לב מוגבר, חיוורון, ליובש בפה, להזעה מוגברת ולהפרעות שריריות של רעידות וחולשה. התופעות הפיזיולוגיות המאפיינות חרדה מופיעות אצל מרבית בני האדם, ילדים ובני נוער עשויים לסבול מהפרעות שונות בדיוק כמו מבוגרים. במרבית מצבי החרדה כמעט באותה צורה, לעומת זאת האלמנט הפסיכולוגי של החרדה הוא אישי. באופן כללי ניתן לומר שאנשים חרדים מפני מצבים שבהם עלולה להיפגע הערכת עצמם, מצבים העלולים להעמידם "כנכשלים" מבחינות שונות ומצבים הנתפסים בעיניהם כמסוכנים. במהלך חייהם מתנסים ילדים ומתבגרים בגירוים מזיקים או פוגעים ולומדים לחרוד מפניהם ומשום שאין מהלך חייו של אדם זהה לזה הרי שההרכב הסופי של כל הגירויים מעוררי החרדה שונה אצל כל אדם ומיוחד לו.
 
אם כך אז מהו פחד?
חשוב שנבחין בין פחד לחרדה, שניהם הפחד והחרדה תגובות  על מצבים פוגעניים או על מצבים העלולים להיות פוגעניים. נהוג להבדיל את החרדה מהפחד על פי העדר הגירוי החיצוני המעורר את התגובה - החרדה באה מתוכנו, הפחד בא מהעולם החיצוני. מראהו של נחש מעורר פחד, אך ההיזכרות בחוויה לא נעימה הקשורה בנחש או הצפייה להיתקל בנחש הן מצבי חרדה.
 
איך נדע שהילד חרד?
החרדה היא תהליך המשפיע על כל התפקוד- ביולוגי או נפשי- ויכול לגרום לשיבוש ועצירה של כל תהליך בגוף, חוץ מאשר החיים עצמם. החרדה יכולה למנוע עשייה, לדכא רגשות ולחסום מחשבות וידע. החרדה יכולה לגרום לכעס, להיסטריה, לאיבוד שליטה ולהתקפת אמוק. החרדה גם יכולה לגרום לדיכאון, דכדוך, חוסר שקט וחוסר אונים. היא יכולה לגרום להזיות ולדמיונות לא אפשריים, כולל ניתוק מן המציאות ועיוותי תפישה. חרדה חזקה במיוחד –טראומה- יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך, הבא לידי ביטוי בעצבנות, חוסר ריכוז, סיוטים, מחשבות חשדניות וירידה גדולה בתפקוד היומי.
 
האם בית הספר יכול לגרום לחרדות?
במחקר שערכתי על השפעתו של בית הספר, כמקור מעורר חרדות על הילד והדימוי העצמי שבעקבות החרדה יפתח הילד והשפעתו על עתידו, מצאתי שיש מגוון רחב של אלמנטים בבית הספר מעוררי חרדות כמו הדרישה למצוינות היא לכשעצמה מעוררת חרדה, ריבוי בחינות, הערכות, ציונים ותעודות. הביקורת האינסופית שהילד נתון בה מרגע התעוררותו בבוקר, האקלים כיתתי שלילי מפאת התחרותיות ומיעוט שיתוף הפעולה בין התלמידים, תהליכי מיון מגיל צעיר, כל מעבר מבית ספר לבית ספר, הישגים נמוכים, כלומר כאשר ההישגים נופלים מצפיות התלמיד או הוריו הוא תופס עצמו כנכשל, בהחלט מעורר חרדה, ישנו קשר ישיר בין רמת חרדה לבין הישגים בלימודים. רמת חרדה סבירה יכולה להיות כוח מניע ואף לתרום להישגים טובים אך רמת חרדה גבוהה יכולה לגרום לשיתוק וההישגים ירדו, עד כדי חוסר יכולת לפעול כלל.

בנוסף ישנו האלמנט החברתי, הצורך להשתייך, שטומן בתוכו את הפחד מבידוד חברתי,קונפורמיות שהיא הנטייה להיכנע ללחץ קבוצתי אשר יכול להביא לעיוות שיפוטו והתנהגותו של הילד, וכמובן המחנכים וההורים המשפיעים באופן מכריע על רמת החרדה של הילד.

רצוי לציין שלא רק הילד סובל אלא גם משפחתו והסובבים אותו, תמיכה משפחתית חשובה לתהליך ההחלמה. וחשוב לזכור כי הפרעות חרדה ברות טיפול והן אמיתיות לגמרי.
 
מה הן דרכי ההתמודדות כיום?
כיום הנטייה היא לשלוח את הילד לרופא המשפחה וכשהרופא שולל סיבות רפואיות הוא מפנה לפסיכיאטר וכמובן שהפסיכיאטר יתאים לילד כדור שתפקידו להקהות את רמת החרדה ולאפשר לילד לתפקד. הבעיה שנוצרת היא שהילד אולי באמת יחזור לתפקוד טוב יותר אך שורש הבעיה הגורם לחרדה לא נפתר ולמעשה הילד יבין שהוא ילד חרד וגורלו נחרץ, הדימוי העצמי שלו ירד כמו הערכה העצמית וכמתבגר לא תהיה לו חוויה מעצימה.

איך היית ממליצה לטפל בבעיה?
"האופציה השנייה היא לשלוח את הילד לטיפול, נכון שטיפול הוא לא פיתרון אינסטנט אך תהליך הצמיחה וההתחזקות של הילד תלמד אותו שיש בכוחו להתמודד עם חרדות, להעלימן, ולהתחבר למשאבים הפנימיים שלו ולנכס לעצמו את ההצלחה ולא לכדור. כך הערכה העצמית והדימוי העצמי יעלו והילד יגדל להיות מתבגר אשר יודע להתמודד עם כל מצב.בסיום התהליך הטיפולי הילד יצא עם ארגז כלים עשיר לחיים אשר בוודאות יקבע את עתידו.”
 
רונית איזה טיפ היית נותנת למחנכים ולהורים?
"בבית הספר ובבית ההפחדה, איום או לחץ עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך. משובים חיוביים, העלאת הדימוי העצמי של הילד והפחתת החרדה מכריעים בהתפתחות של הילד ובמימוש הפוטנציאל הייחודי שלו ובפיתוח אישיות בעלת יכולת תפקודית מלאה.

לכל תלמיד בבית הספר צריכה להיות הזכות לפעול לפי השעון הפנימי שלו, הזכות לכבוד והערכה, הזכות לאהוב ולהעריך את עצמו.

כאשר הצורך בהערכה עצמית של הילד לא יבואו על סיפוקו כתוצאה מהשפעתן של החרדות, החרדות ימשיכו לנהל את חייו של הילד גם כמתבגר."

2991 אנשים קראו ושיתפו עמוד זה. שתף עם חברים: &