נטורופתיה- אנמיה (Anemia)

& נטורופתיה- אנמיה (Anemia)

אנמיה היא שם כולל למספר מחלות של כדוריות הדם האדומות. כדוריות הדם האדומות (כד"א) מכילות המוגלובין, המאפשר נשיאת חמצן מן הריאות לכל חלקי הגוף.

אנמיה היא שם כולל למספר מחלות של כדוריות הדם האדומות. כדוריות הדם האדומות (כד"א) מכילות המוגלובין, המאפשר נשיאת חמצן מן הריאות לכל חלקי הגוף. באנמיה, נפגעת יכולת נשיאת החמצן ונוצר מצב של אספקה ירודה של חמצן הגורמת לתסמינים רבים.

 הפגיעה ביכולת נשיאת החמצן בכדורית הדם האדומה ניתנת למיון לפי היווצרותה:
1.ייצור מופחת או לקוי של כדוריות הדם האדומות או של המוגלובין (החלבון העיקרי בכד"א נושא החמצן) 
2.ירידה במספר כדוריות דם אדומות בגלל איבוד דם או הרס מוגבר של כדוריות הדם האדומות. 

סימפטומים כלליים של אנמיה
אנמיה, גורמת למגוון תסמינים עקב אספקה ירודה של חמצן. התסמינים השכיחים הם: עייפות ותשישות, חיוורון, חולשה, חוסר יכולת לבצעפעילות גופנית, סחרחורות, חוסר תיאבון, יובש בעור, גירודים וגירויים בעור, נשירת שיער, לשון כבדה, קוצר נשימה, תפקודים מנטליים וקוגניטיביים ירודים, בלבול, מיגרנות, כאבי ראש, הפרעות שינה, בלבול, חרדות ופחדים, נימול בידיים וברגליים,  דופק מהיר, קוצר נשימה ואי סבילות במאמץ. ורטיגו, טיניטוס, אי סבילות לאור, שחור בעיניים, לשון תותית (בחסר 12B), פצעים לבנים ברירית או על הלשון, סדקים ופצעים בזווית הפה. כמובן שחומרת הסימפטומים קשורה בחומרת האנמיה. בצעירים שכיח מאוד מצב אסימפטומטי עד שהאנמיה נהיית חמורה מאוד (המוגלובין בבדיקת דם: 7-8). אנמיה חריפה יכולה לגרום לשבץ או להתקף לב ובמקרים קיצוניים לירידה תפקודית ולמוות.

סוגי אנמיה:
אנמיה עקב ייצור מופחת או לקוי של המוגלובין או של כדוריות הדם האדומות - באנמיות מסוג זה, הבעיה היא ביצירת הכדוריות האדומות או החלבון המרכזי בהן - ההמוגלובין.
1.אנמיה עקב הרס של כדוריות אדומות או אובדן דם - אנמיה כזו נקראת: אנמיה המוליטית (תמס-דם). באנמיות מסוג זה ייצור כדוריות הדם תקין ואילו הבעיה היא בהרס של תאי דם או בדימום.

אנמיות מחסרים תזונתיים:
1.אנמיה מיקרוציטית – אנמיה מחוסר ברזל
הגוף ממחזר את הברזל באופן תקין ולכן הגורם השכיח ביותר לאנמיה מחוסר ברזל במבוגרים היא איבוד דם (בד"כ דימום כרוני נסתר מדרכי העיכול), דימום ויסתי מוגבר בנשים, בהריון - איבוד ברזל לעובר. בילדים ומתבגרים תתכן אנמיה מחוסר ברזל בגלל תזונה דלת ברזל או בעיות ספיגה (או דימום ויסתי אצל מתבגרות) בגלל שכמות הברזל הזמינה אינה מספיקה לקצב הגדילה המואץ. אנמיה מחוסר ברזל יכולה להתרחש גם בבעיות ספיגה אצל קשישים (חומציות קיבה שפוחתת עם הגיל) או אחרי כריתת קיבה ובמחלות של צינור העיכול הפוגעות בספיגה (כמו היפוכלורידיה, מחלות מעי כמו קרוהן ואי סבילויות שונות). בהריון ובדימום מוגבר למרות שתזונה וספיגה תקינים – כמות הברזל אינה מספקת ויש צורך במתן תוסף של ברזל. 
ספיגת הברזל מוגברת בנוכחות ויטמין C ונפגעת בנוכחות תרופות סותרות חומצה וסיבים תזונתיים.
לפעמים אנמיה נובעת מחוסר בנחושת. חוסר בנחושת נגרם מלקיחת אבץ לאורך זמן.

סימפטומים: 
עייפות, עילפון, סחרחורת, צמא, הזעה, קוצר נשימה, נשימה מואצת, אי סבילות למאמץ, דופק מהיר וחלש, ציפורניים נסדקות ומתעוותות, תשוקה לחומרים שאינם מזון (אדמה, צבע, קרח, עפר, עמילן), דלקת לשון, סדקים בזויות הפה, תת לחץ דם תנוחתי (נפוץ), קשיים בבליעה (נדיר), נשירת שיער, יובש בעור, גירודים, הפרעות קוגניטיביות.


2.אנמיה מאקרוציטית – אנמיה מחוסר B12 
קימות שתי סוגי אנמיה בגלל מחסור  ב B12: B12   ויטמין חיוני בגוף לסינתזת חומצות גרעין בתאים ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. מצוי בעיקר במזונות מהחי.

סימפטומים: 
נימול בכפות ידיים ורגליים, תנועות עוויתיות, עיוורון צבעים (כחול, צהוב), צריבה בלשון, איבוד משקל, עור כהה, בלבול, דכאון, ירידה קוגניטיבית, רגזנות, אשליות, פארנויה, חולשת שרירים, ירידה בחישה, הליכה לא יציבה, נשירת שיער, מיגרנה, הפרעות שינה, חיוורון, הפרעות קצב לב.


3.אנמיה מגאלובלסטית מחוסר חומצה פולית
כמו ויטמין B12 גם חומצה פולית חיונית ליצירת כד"א. נפוצה יותר מאנמיה מחוסר ויטמין B12. חוסר חומצה פולית בתפריט יגרום לאנמיה תוך מספר חודשים (מקורות: ירקות טריים לא מבושלים, ירקות ירוקים, דגנים מלאים, קטניות, פירות ובשר –  נהרסת בבישול!). כבד מכיל מאגרים קטנים. אלכוהוליסטים, שלשולים כרוניים, חולים במחלות מעיים (קרוהן), תרופות מסוימות (גלולות נגד הריון, כדורים נגד פרכוסים), נשים בהריון, מיניקות וחולי דיאליזה נמצאים בקבוצת סיכון. חוסר לאורך זמן(גם של 12B) יכול לגרום לסרטן.

סימפטומים:
התסמינים דומים לתסמיני חוסר ויטמין B12 (נימול על פני העור, בשרירים, חולשה, דכאון, שלשולים, לשון אדומה ונפוחה...) והטיפול ע"י מתן תוסף של חומצה פולית במינון יומי. 
חסר בחומצה פולית בעובר עלול לגרום למומים מולדים (spina bifida).

הטיפול הנטורופתי באנמיה:
הטיפול באנמיה ממחסור בתזונה (ברזל, ויטמין B12  וחומצה פולית) יתרכז בראשונה בתיקון הסיבות (שורש הבעיה) לחסרים התזונתיים ונאפשר ספיגה והפרשה אופטימלית ואח"כ נטפל במחסור עצמו. נדאג לאזן את פלורת המעיים, לעלות רמת חומציות, לניקוי וטיהור של הכבד, ושיפור איכות התזונה, לתיקון צינור העיכול, תיקון היפוכלורידיה (אם יש) כדי למקסם את הספיגה של החסרים התזונתיים מהמזון. נמליץ להימנע ככל האפשר מסטרס ונטפל בסטרס בכל השיטות הנטורופתיות ונמליץ על תזונה נטורופתית מאוזנת מותאמת למטופל  ולמצבו הבריאותי. 

באנמיה על רקע של מחסור באנזים G6PD הטיפול הוא מניעתי בלבד – לא לאכול פול. אסור לתת תוספת ברזל לשיקום!

בכללי:
1.מומלץ וחשוב לאכול מזון אורגני ללא חומרי הדברה (אם אפשר), ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, הורמונים ואנטיביוטיקה.
2.מומלץ להעדיף מזון טרי ולא מעובד כדי לקבל את החסרים במקסימום יעילות
3.הימנעות מקופאין -  מונע ספיגת אבות המזון, ויטמינים ומינרלים, מגביר שיתון וע"י כך גורם לאיבוד של ויטמינים ומינרלים המסיסים במים
4.הימנעות מאלכוהול – אלכוהול בכמויות גדולות גורם לחוסר בויטמיני BX, משתן, גורם לתסיסה במעיים, מעלה את רמת החומציות בדם ופוגע בספיגה ופעילות מטאבולית תקינה.
5.הימנעות מסיגריות – הסיגריות מכילות רדיקלים חופשיים הפוגעים במערכות הגוף ובתפקודן התקין (רירית הושת, כבד).
6.מומלץ להימנע מפחמימות ריקות כמו קמח וסוכר לבנים. הם גורמים לדלדול מאגרים של ויטמינים ומינרלים, לפגיעה בפריסטלטיקה של המעיים, מעלים את רמת החומציות בדם.
7.מומלץ להימנע ממזון חריף/חם מדי – מזונות אלו גורמים לפגיעה בכל מערכת העיכול ולפגיעה בספיגה תקינה.
8.מומלץ להמעיט במוצרי חלב – ואם חייבים אז להעדיף מוצרי צאן – הם יותר קלים לעיכול ויש פחות אלרגיות ואי סבילות מערכת העיכול (שפוגעת בספיגה) למוצרי צאן. עיכול לקוי של מוצרי חלב יפגע בספיגה של מזון, יפגע בממברנה הסלקטיבית במעיים ויגרום לחדירת חומרים הרעילים לגוף ומונעים ספיגה של ויטמינים ומינרלים. מוצרי חלב מעיזים וכבשים הם פחות אלרגנים ואכילים יותר.
9.סיבים תזונתיים – חשוב לאכול מזונות שמכילים סיבים תזונתיים. חשוב להרחיק אותם ממזונות העשירים בוויטמינים או מינרלים חסרים כדי שלא יפריעו לספיגה (בעיקר סיבים לא מסיסים). אולם הסיבים הם המזון של הפרוביוטיקה, חיידקי המעיים הידידותיים ששומרים על רירית המעי ותורמים לפעילות תקינה של צינור העיכול.
10.נבטים – רצוי להוסיף נבטים לתפריט. הנבטים יכולים להיות מדגנים, קטניות או זרעים. בתהליך ההנבטה ישנה הפחתה של חלבונים ופחמימות ועלייה בכמות הוויטמינים וזמינותם. ההנבטה של קטניות מפרקת את החומצה הפיטית שעלולה לפגוע בספיגה. ערך נוסף לנבטים שאינם מבושלים הוא באנזימים החיים שהם מכילים.
11.נמליץ להימנע ממכילי חומצה אוקסלית (סלק, תרד, חצילים, פטרוזיליה, בטטה, עגבניות, תותים, אוכמניות, במיה, בירה, תה, קפה, שוקולד, קקאו, בוטנים, נבט חיטה, סויה וסרדינים).
12.אמליץ להימנע משתייה ממותקת ומוגזת ולשתות מיצים טבעיים של פירות וירקות אורגנים ושתית מים וחליטות צמחים ללא קופאין.
13.נמליץ על הרגלי אכילה: לעיסה יסודית לפירוק וספיגה אופטימאליים, בשעות אופטימאליות מבחינת מערכת העיכול (בין 9 ל10 ארוחת בוקר, בין 12:00-14:00 ארוחת צהרים. בערב לסיים את ארוחת הערב עד 19:00 ולא לאכול ארוחות כבדות. אכילה בלילה מפריעה לתהליך העיכול. ניתן לאכול פרי בלילה במקרה של רעב), לא לשתות בזמן הארוחה וחצי שעה אחריה (לא לדלל מיצי קיבה) ולא לעשות ספורט אחרי האוכל.
14.להשתדל לאכול לפי צירופי מזון לעיכול וספיגה אופטימאליים

אחרי שצינור העיכול יעבוד תקין, ייתכן ונמליץ גם על תוסף תזונה מתאים לאנמיה.

"המידע אשר מוצג באתר הינו המלצה בלבד. אין לראות בחומר הכתוב באתר זה המלצה רפואית.
בכל מקרה של מטרה מסויימת או בעיה רפואית יש לפנות לרופא או לאיש מקצוע רלוונטי"

10280 אנשים קראו ושיתפו עמוד זה. שתף עם חברים: &