מדורי תוכן
רפואה משלימה
רוחניות
קבלה ומודעות עצמית
אסטרולוגיה
מיסטיקה
מטפלים ברפואה משלימה ויועצים רוחניים
קניון רוחניות
אלטרנטיבלי בסלולרי
לפתוח את היום
רדיו רוחני
הורוסקופ בחינם
פנג שואי
הורוסקופ שבועי לנוער וצעירים
אימון אישי
הורוסקופ מזלות
ספרי בריאות, רוחניות, מיסטיקה והעצמה
משמעות השם
חיפושי גולשים
גלריות
אלטרנטיבלי ביוטיוב
המנטורים
אלטרנטיבלי VOD
חיפוש מטפלים
ניוזלטר
התאמת מזלות
מה גולשים חיפשו
תחזית אסטרולוגית שנתית
אינדקס מחלות
מדריך המטפלים
מטפלים מומלצים
תורת הקבלה: ע"ב שמות. משמעות צרוף האותיות- נ.ת.ה
מקור שם ע"ב השמות הוא בתנ"ך בספר שמות פרק י"ד פסוקים י"ט – כ"א אשר כל אחד מהם [כל אחד מן הפסוקים] הוא בן 72 אותיות ואשר על פי תורת הקבלה צרופן עוצמתי במיוחד למגוון מצבים בחיינו. במאמר זה נלמד את צרוף האותיות: נ.ת.ה
תורת הקבלה צרוף האותיות- נ.ת.ה |
ע"ב שמות לקוחים משלושה פסוקים בספר שמות פרק יד' פסוקים יט'-כא', שבכל אחד מהם 72 אותיות:
יט וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֵּלֶךְ, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן, מִפְּנֵיהֶם, וַיַּעֲמֹד, מֵאַחֲרֵיהֶם.
כ וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם, וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ, וַיָּאֶר אֶת-הַלָּיְלָה; וְלֹא-קָרַב זֶה אֶל-זֶה, כָּל-הַלָּיְלָה.
כא וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת-הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל-הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת-הַיָּם לֶחָרָבָה; וַיִּבָּקְעוּ, הַמָּיִם.
לצירופי אותיות אלה מייחסת הקבלה סגולות לפתרון בעיות בכל תחומי החיים, היות והם מיצגים את החיבור בין העולם הרוחני לעולם הגשמי. צרוף
האותיות מחבר אותנו למקור כח שבאמצעותו אנו יכולים לשלוט בכל תחומי חיינו ולשנותם לטובה.
על פי המאמינים, כל שצריך הוא להביט בהם וללחוש אותם ויתגלה כוחם האדיר. היום, יותר ויותר אנשים בארץ ובעולם גילו את כוח צירוף אותיות
הקבלה והם משתמשים בהם באמצעות תליונים שונים, טבעות, ואפילו קעקועי גוף לשימושים שונים.
נ ת ה – שם זה בא לסמל על נשיות ועל פריון. הוא נפלא על מנת לחקוק אותו על קמע שמטרתו להוביל אל התעברות קלה ואל לידה ממוזלת.
נ – צורתה של האות נ' בכתב העברי הקדום היא כצורת דג: דג בשפה הארמית היא נון. מקצת מן החוקרים קושר את האות נ' אל תכונת הדגים להשריץ ומכאן גם אל פרייה ופריון. לרעיונות אלה קושרים את המילה נין. כלומר, בן של נכד.
ת – צורתה של האות ת' בכתב העברי הקדום דומה לאות הלועזית X [איקס] ומכאן הקשר בינה לבין המילה "תו" בהוראת סימן. "והתווית תו על-מצחות האנשים" [יחזקאל פרק ט' פסוק ד']
ה – החוקרים סבורים כי מקור האות הוא בבת-קול שהאדם משמיע כדי להביע רגשות "הההה".