נטורופתיה: סוכרת - DIABETES MELLITUS

הסוכרת מוגדרת כקבוצה של מחלות מטבוליות המאופיינות ברמות גבוהות של סוכר בדם כתוצאה מהפרעה בהפרשת האינסולין ו/או בפעולתו. זוהי ההפרעה האנדוקרינולוגית השכיחה ביותר.

סוכרת מוגדרת כקבוצה של מחלות מטבוליות המאופיינות ברמות גבוהות של סוכר בדם כתוצאה מהפרעה בהפרשת האינסולין ו/או בפעולתו. זוהי ההפרעה האנדוקרינולוגית השכיחה ביותר.

בישראל 400 אלף חולי סוכרת ו 90% מהם לערך סובלים מסוכרת סוג 2. העלייה המתמשכת במספר חולי הסוכרת בחברה המערבית מתקרבת לממדי מגיפה. בארה"ב יש יותר מ-16 מליון אמריקאים סוכרתיים, ובכל שנה מאובחנים 800 אלף מקרים חדשים.

התסמינים לסוכרת הם צמא, שתן מוגבר, ריפוי איטי של חתכים, יובש בפה, עור יבש או מגורה, הרגשת עייפות וחולשה, ראייה מטושטשת, חוסר תחושה בכפות הרגליים או תחושה של דקירות קלות, ירידה במשקל ורעב תמידי.

הגורמים לסוכרת:
גורמים גנטיים, השמנה מרכזית בעיקר באזור הבטן וסביב איברים פנימיים, תזונה לא נכונה וגורמים סביבתיים כמו סטרס. בבסיס המחלה קיימים שני ליקויים: פיתוח עמידות לאינסולין, או היפראינסולינמיה (הגוף מייצר אינסולין בעודף).

סוגי סוכרת:
1) טייפ 1: סוכרת תלוית אינסולין- במצב זה קיים מחסור באינסולין עקב פגיעה והרס תאי בטא בלבלב אשר מייצרים אינסולין.

2) טייפ 2: סוכרת שאינה תלוית אינסולין- מצב זה מאופיין בחוסר רגישות של קולטני האינסולין בתאי הגוף לאינסולין.

3) סוכרת הריונית/ עוברית-סוכרת זו מופיעה אצל חלק מהנשים ההרות עקב אי סבילות לגלוקוז.

4) סוכרת משנית-המופיעה כמשנית למחלת לבלב (כגון דלקת לבלב כרונית), הפרעות הורמונאליות (כגון תסמונת קושינג, אקרומגליה) ושימוש בתרופות.

סיבוכי סוכרת כרוניים:
היפר אינסולינמיה – מהווה גורם סיכון לתסמונת X המהווה מכלול פתולוגי הכולל בתוכו עודף משקל או השמנת יתר (סטטיסטית, רוב האנשים בעלי סוכרת סובלים ממשקל יתר), עודף כולסטרול וטריגליצרידים, טרשת עורקים, יתר לחץ דם ומחלות לב. סינדרום X הוא שורה של בעיות בריאותיות שהמכנה המשותף שלהם זה תנגודת לאינסולין. הרגישות לאינסולין בגוף יורדת, וכתוצאה, הגוף מייצר עוד אינסולין כדי להוריד את רמת הסוכר, וחוזר חלילה – עד שנוצרת סוכרת.

מחלת רשתית סוכרתית (רטינופתיה)- הנזק לרשתית בחולי סוכרת עלול להוביל לעיוורון.
כ-50% מחולי הסוכרת יפַתחו בסופו של דבר רטינופתיה בדרגה כלשהי.

מחלת כליה סוכרתית (נפרופתיה)- מחלה זו מהווה את הגורם העיקרי למוות אצל חולי סוכרת.

מחלת עצבים היקפית סוכרתית (נוירופתיה)-נזק למערכת העצבים ההיקפית התחושתית, שלרוב מתחילה ברגליים. מצב זה מאופיין בתחושת קהות ודקירות.

כיבי רגליים - סיבה עיקרית להתפתחות כיב היא פציעה של הרגל, וקושי בהחלמת הכיב עקב נזק במערכת העצבים ואספקת דם וחמצן לקויה. שמירה על היגיינת הרגליים, נעליים מרווחות ומותאמות, ומניעת הסיכון לפציעת הרגליים חשובה מאוד. מאחר ונוירופתיה גורמת לחוסר תחושה, מומלץ לבדוק כל יום את כפות הרגליים באופן עצמאי.

עכירות עדשה (קטרקט)-בחולה סוכרתי קיימת יצירה מוגברת של סורביטול מגלוקוז, והצטברותו מהווה גורם משמעותי בהתהוות נוירופתיה.

שימוש ממושך בתרופות לסוכרת כגון גלוקופאג', גלוקומין ואבנדיה עלול לגרום למחסור ב- B12 וחומצה פולית, ע"י עיכוב ספיגתם. מצב זה מגביר סיכון לרמות גבוהות של הומוציסטאין ופגיעה במערכת לב וכלי דם. נמצא כי רמות הגבוהות מ-90 מ"ג מגבירות את הסיכון לתמותה ממחלת לב חסימתית.

* תוצאות בדיקות רצויות הן:A1c (המוגלובין מסוכרר) – מתחת ל-7, LDL  מתחת ל-100, HDL – מעל 40, טריגליצרידים – מתחת ל-200-250, איסוף שתן 24 שעות למיקרואלבומין – פחות מ-30, ורמות סוכר לאחר צום צריכות להיות פחות מ-110-115. בכל מקרה – סוכר מעל 100 צריך להדליק נורה אדומה.

הטיפול הנטורופתי:
לטיפול בסוכרת טייפ 2 יש הצלחה גבוהה, בהתאם להיענות המטופל, לרצון ולנכונות לבצע את השינויים הנדרשים. טיפול איכותי בסוכרת כולל בעיקר שינוי תזונתי, תפריט עשיר בסיבים, פעילות גופנית וירידה במשקל.

תזונה:
ראשית, יש להתרגל לאכול כשרעבים. זאת ניתן לרכוש על ידי אכילת צירופי מזון נכונים במרווחי זמן נכונים.

-הימנעות מפחממות ריקות (המחלישות את יכולת הגוף לייצר אינסולין), קמח ומוצריו (כולל קמח מלא), ואלכוהול (כמויות גדולות של אלכוהול הופכות בכבד לשומנים. כמו כן, אלכוהול גורם לשחרור מוגבר של אינסולין מהלבלב ומפחית את ייצור הגלוקוז בכבד).

-להרבות במזון עתיר בסיבים (אלו ממתנים את ספיגת הסוכר בדם), ירקות ירוקים עליים (מכילים ויטמינים, מינרלים, כלורופיל, רכיבים נוגדי חמצון. סטרס חמצוני- גבוה אצל חולי סוכרת), ארטישוק, ארטישוק ירושלמי, חילבה/ נבטי חילבה (מורידים רמות סוכר), שום (לפחות שן אחת ביום על מנת לצמצם סיכון למחלות לב וכלי דם), תורמוס, שעועית או פול ירוקים כולל התרמילים.

-התפריט צריך להיות דל בשומן, ובכל מקרה רצוי שיהיה ממקור צמחי, לדוגמה: אבוקדו, שמן זית, אגוזים... המקור השני של שומנים צריך לבוא מדגי ים צפוני: מקרל, טונה, סרדינים, סלמון, סול והליבוט. לסירוגין ניתן לצרוך זרעי פשתן.

-יש לשים דגש על מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, כלומר מזונות שאינם גורמים לעליית סוכר חדה בגוף,כגון פולי סויה, דובדבנים, אשכולית, שזיפים, אגסים, עדשים, שעועית יבשה, עגבניות, תפוזים, תפוחים,אפרסקים, בוטנים...

-כדאי מאוד להוסיף לתפריט בזיליקום (שמסייע בבקרה על רמות הסוכר בדם), טרגון (מחקר בעכברים סוכרתיים מצא כי טרגון מפחית סימפטומי סוכרת כמו צמא והשתנה מוגברים).

-אוכמניות- בחליטה או טינקטורה, כלומר מיצוי הצמח באלכוהול (מסייע בהורדת רמות הסוכר בדם. אסור לנוטלי אינסולין!!), 3 גבעולי סלרי ביום ושמיר.

-בבוקר, על קיבה ריקה, מיץ מלימון אחד, כף שמן זית מכבישה קרה ומים פושרים – טוב להורדת רמות הכולסטרול, מכיוון שזה חומצי, וכך – מפעיל את כיס המרה.

צמחי מרפא:
ישנם עשרות צמחים שמתאימים לטיפול בסוכרת ובסיבוכיה, ולכן יש להתאימם בקפידה תוך שימת לב לבעיה העיקרית. העיקריים שבהם: צמחים שעובדים על הכבד. אלו מנרמלים ותומכים בפעילות של אותם חומרים המאזנים את רמות הסוכר, לדוגמא: כורכומה, טרקסקום רדיקס, ארקטום לפה, סילייבום מריאנום, סינרה,קיוננטוס וגנודרמה.

צמחים מכילי נוגדי חמצון (מסוג פוליפנולים) ואנטי דלקתיים: וַסיניום מירטילוס (מסייע לוויסות רמות הסוכר, מגן על כלי הדם), גינקו (מקור מעולה לפוליפנולים, משפר זרימת דם של כלי דם פריפריים, דבר שבעייתי אצל סוכרתיים, חילבה (טריגונלה), אסטרגלוס, גלֵגה ועוד.

צמחים המכילים אפיקטצ'ין (זהו פוליפנול המשפיע על הלבלב). צמחים אלו נחשבים כבעלי יכולת לחידוש תאי בטא בלבלב.

צמחים מכילי גלוקוקינין – חומר דמוי הורמון בעל פעילות דומה לאינסולין.

צמחים היפוגליקמיים כגון ג'ימנֵמה (מגביר את פעילות האינסולין, ויש הטוענים שביכולתו לשפר את תאי הלבלב), עלי סרפד (אורטיקה רדיקס), גריפוליה, מינֵי ג'ינסנג בעלי השפעה על משק הסוכר, סטיוויה ועוד.

צמחים עצביים: מתח ולחץ הם גורמים מאוד משמעותיים להתהוות סוכרת.

פעילות גופנית – משפרת את זרימת הדם ברקמות, בונה הרבה כלי דם פריפריים, משפרת את כניסת הגלוקוז לתאים ללא תלות באינסולין וגורמת לירידה ברמות האדרנלין (כך הלבלב יכול לייצר אינסולין). רצוי לבצע את הפעילות הגופנית על קיבה ריקה, כדי לרוקן את השרירים מרמות הסוכר הגבוהות. הפעילות המומלצת היא הליכה: למי שאינו מורגל יש להתחיל במספר דקות, ולהגביר את מרחק ההליכה ואת מהירותה כל שבוע. הפעילות הגופנית היא בגדר חובה(!!!) לסוכרתיים, לא מדובר כאן על מותרות. את הפעילות רצוי לקיים לפחות4-5 פעמים בשבוע, חצי שעה לפחות כל פעם.

הרפיה - אחד הגורמים לסוכרת הוא הלחץ, ועל כן עלינו ללמוד להפחיתו, ולצמצם את השפעותיו ההרסניות. השיטות להרפיה רבות ומגוונות, וכל אחד צריך לאמץ שיטה שאליה הוא מתחבר, כגון: יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך, תרגילי נשימות ועוד. אִמוץ חית מחמד, עיסוק בתחביב, שינה טובה ותקינה, חופשה מדי פעם וכו', גם הן דרכים טובות להתמודד עם הסטרס.

ולסיום – טינקטורת שום – מיצוי שום באלכוהול – טוב לטיפול בחולי סוכרת, יתר לחץ דם, שומני דם, זיהומים שונים, דלקות גרון, פרזיטים במערכת העיכול, הרעלות מזון ועוד. רצוי על קיבה ריקה, אלא אם גורם לכאבי בטן.
לא להשתמש אצל הסובלים מ-IBD (קרוהן וקוליטיס), וכיב פפטי !!
אופן ההכנה: להשרות בכלי זכוכית/חרס כוס אלכוהול (95%) ו -6 ראשי שום קשים וכתושים למשך שבוע עד 10 ימים במקרר. לסנן, לסחוט ולשמור את הנוזל למקרר. מינון: 10-25 טיפות, 3 פעמים ביום.